להרגיש יחד: 7 ספרי הרגשות האהובים עלינו ו-5 טיפים לקריאה משותפת

קשה לי מאוד לדבר עם הילדים שלי על רגשות. במיוחד על רגשות מכאיבים.

אחרי 3 שנים של עבודה עם כלים מהעולם המונטסורי ומעולם האימון ההורי זה נעשה מעט פשוט יותר.

זו עדין עבודה יומיומית. זה עדין מאתגר.

כילדה, אני לא זוכרת שדיברו איתי על רגשות מכאיבים.

כשכאב לי, ברוב המקרים הסתרתי, בלעתי.

כשהייתי מתפרצת, צועקת (וכן, בגיל ההתבגרות גם מדברת מאוד לא יפה להורים שלי)- נקראתי עצבנית, חסרת סבלנות, לא מקשיבה. אני ממש זוכרת את המילים האלה נאמרות לי.

הן לא נאמרו ממקום שביקש להזיק.

ההורים שלי כנראה האמינו שאם יציבו לי מראה, אדע איך להשתפר.

והם כנראה היו מאוד מתוסכלים בעצמם מההתנהגות שלי.

אני מאמינה שחלק ממי שקורא אותי עכשיו, גדל בבית שבמכוון או לא, דילג על המקומות המכאיבים.

גם אם המשמעות הייתה לפתור עבורנו את התסכול עוד לפני ששהינו בו.

גם אם המשמעות הייתה לעשות הכל כדי שלא נחווה תסכול בכלל.

גם אם המשמעות הייתה שתיקה אחרי אפיזודה מכאיבה. ונוהל "עסקים כרגיל" עד הפיצוץ הבא.

בדיעבד, אני יודעת שגם עם ההורים שלי לא שוחחו על רגשות מכאיבים בבית.

ההורים שלי ושלכם ככל הנראה עשו הכי טוב בהתאם לכלים והידע שהיו להם באותו הזמן.

היום אני יודעת שחסרו לי מיומנויות וכלים להתמודד עם קשיים, עם תסכול, אכזבה, כעס.

מיומנויות כמו הכרה של הרגשות שלי, יכולת לשהות בהם ולהבין מה הם מסמנים לי, חיפוש פתרונות שמתאימים לי (ולא לאחרים, לא כדי להשתיק ולהדחיק).

ובעיקר, חסרה לי ההבנה והידיעה שזה ממש בסדר להרגיש הכל. שזה טבעי ואנושי לכעוס, להתעצב, להתאכזב.

וכן, גם שזה בסדר להגיב באימפולסיביות כשעוד לא למדתי והתאמנתי בתגובות אחרות.

את הכלים והמיומנויות האלה החלטתי שאעניק לילדים שלי כבר מגיל צעיר.

אבל איך עושים את זה כשאני בעצמי לא מורגלת בשיח רגשי? כשזה לגמרי מרגיש כמו חצץ בשיניים?

אחת הדרכים שמקלות עליי לשוחח עם הילדים על רגשות הם ספרים.

ספרים הם דרך מופלאה להגיע ללב הילדים, לקבל את הקשב ותשומת הלב שלהם.

ד"ר מריה מונטסורי כתבה שכשילד מאזין לסיפור הוא עובר חוויה מעצבת.

כזה כוח יש לספרים!

אז למה שלא נשתמש בכוח הזה כדי לדבר על נושא כל כך חשוב?

"כאשר אנחנו מספרים סיפור לילד בגיל צעיר, לעתם קרובות הוא מבקש שנחזור על הסיפור. הסיבה שהוא מבקש שנחזור עליו, היא, כיוון שהילד לא 'רק' שמע סיפור- אלא עבר חוויה: הדרכנו אותו, ציירנו לו סביבה, ואחרי כל התפאורה שבנינו, העמדנו אותו בתוכה...מה שנטמע אצל הילד איננו זיכרון של פרטי מידע, אלא חוויה מעצבת. ובאותה מידה שיש ביכולתנו לעצב חומרי גלם, כך יש לנו את היכולת לאפשר את עיצוב אישיותו של הילד"

הנה 3 סיבות למה קל וכדאי להשתמש בספרים כדי לשוחח על רגשות:

1. אנחנו מחוץ לסיטואציה- הספרים מאפשרים לנו הסתכלות משותפת על דמויות אחרות שחוות רגשות שונים. אנחנו לא מעורבים בסיטואציה מבחינה רגשית. וכך, קל לנו יותר להבין אותן, להציע פתרונות ובכלל- לנהל דיון סביב הנושא.

2. נרמול- הילדים רואים ומבינים שלא רק הם חווים רגשות מכאיבים, הם לא מקולקלים. גם הדמויות בספר מפחדות, כועסות, מתחרטות.

3. מגוון סיטואציות ורגשות- נכון, מאמנות ומדריכות הורים אומרות לנו לשתף מה קרה לנו היום ומה הרגשנו, וגם אני ממש בעד (חכו לטיפים בסוף!). אבל לפחות בתחילת הדרך, אנחנו עוד מתקשים להיות עירניים למגוון רגשות שעלו בנו, או להיזכר בסיטואציות שקרו. הספרים מזמנים לנו מגוון כזה ומאפשרים להרחיב את השיח.

"הילד איננו מבין את העולם במובן הלוגי שלו- הוא לומד להבין את עצמו, את המקום שלו, את הגבולות שלו, את הרצונות שלו ואת החלומות שלו"

החלטתי לשתף אתכם הפעם ברשימת שבעת הספרים האהובים עלינו בנושא רגשות.

ככלל, מדובר בספרים המתאימים מגיל לידה ועד שלב קריאה עצמאית. ליד חלק מהספרים צירפתי את ההמלצה שלי לשלב או לאתגר אליו הוא מתאים מניסיוני.

אני מזמינה אתכם לקרוא, להתרשם ולבחור בספר שיתאים לילד שלכם, לצורך שלכם ולבית שלכם.

אחרי הרשימה תמצאו את 5 הטיפים שלי לקריאת ספרי רגשות עם ילדים- למקסום האפקטיביות וההנאה מהקריאה.

קבלו אותה: רשימת 7 ספרי הרגשות האהובים עלינו בבית

1. אהוב ליבי: הילדים שלנו אהובים בכל מצב (אסטריד דבורד ופולין מרטין, הוצאת מטר)

לפני השינה, אביתר שואל את אמא שלו האם היא תאהב אותו כל החיים. היא עונה לו לאורך הספר, בשלל דוגמאות שילדים יכולים להתחבר אליהן: כשהם יחד או בנפרד, כשהוא כועס או שמח, כשהוא מצליח או מנסה ועוד. והמסר: אתה אהוב תמיד. אני ואביתר מאוד אוהבים לקרוא יחד את הספר הזה, ולא רק בגלל שם הגיבור. עבורי הוא הזדמנות מעולה לשיח עם אביתר על כך שגם אני אוהבת אותו בכל מצב, ובפרט ברגעי הקושי. ומי מאיתנו לא היה רוצה לדעת את זה, לשמוע את זה קצת יותר?

2. הארנב הקשיב: איך היינו רוצים שיגיבו לרגש המכאיב שלנו? (קורי דורפלד, הוצאת תכלת)

התלבטתי אם לכלול אותו ברשימה, כי מבחינתי הוא כבר ספר חובה בכל בית וכולם מכירים אותו. אבל לאחרונה גיליתי מספר הורים שלא הכירו, אז הרגשתי שזה ממש הכרחי שיהיה כאן! הארנב הקשיב הוא ספר שבמידה מסויימת מיועד יותר לנו ההורים מלילדים. והלב שלו הוא- איך להגיב למי שחווה כרגע רגש מכאיב? החיות השונות מנסות לעזור לטיילור שהתפרק לו המגדל שבנה. הדוב מציע לצעוק יחד, הקנגורו לאסוף את הכל, הצבוע לצחוק על זה ועוד. ואז מגיע הארנב. שיושב עם טיילור בשקט ומקשיב. פשוט מקשיב ומאפשר לטיילור לעבד בעצמו את הרגש ולמצוא פתרון. נפלא וקולע!

3. קוין הקואלה תקוע למעלה: על פחד משינוי ועל חברות (רייצ'ל ברייט וג'ים פילד, הוצאת כנפיים)

קוין הקואלה אוהב להישאר למעלה על העץ שלו, עם אוסף העלים והספרים שלו.

גם כשהחברים קוראים לו לרדת, הוא חושש להתגעגע, מפחד ממה שקורה למטה ולכן מסרב.

כשהעץ נשבר ומתרסק ארצה, חבריו מושיטים לו יד והוא מסכים להצטרף אליהם.

הסיפור על קווין מלמד אותנו על הרגלים, על הפחד לשנות אותם ועל מה יכול לעזור לנו- תמיכה מחברים (ולפעמים גם פשוט לקפוץ למים). הספר מתאים מאוד בעיניי לפני מעברים, ולילדים שזקוקים לתמיכה בשינויים ופרידות.

4. טיפ טיפה אמיץ: התגברות על פחד למען עזרה לחבר (ניקולה קינר, הוצאת אגם)

עוד ספר בנושא פחדים ושינוי הרגלים, עם איורים מרהיבים מאין כמוהם! נבי ולונה הם ארנבים שחיים יחד. הוא אוהב להישאר בבית והיא- הרפתקנית שאוהבת לצאת החוצה.

יום אחד כשלונה יוצאת נסערת, נבי מחליט לצאת לחפש אותה כדי להשלים. הוא נאלץ להתעלות על הפחד, להיעזר בחיות אחרות ולהשתמש בציוד אהוב שהביא איתו מהבית כדי להתגבר על הקשיים. לבסוף הוא מציל את לונה מסכנה ואפילו מתאהב בהרפתקאות! אל תוותרו עליו!

5. כן קרה כלום: באמת קרה, אז בואו נפסיק לומר שלא (אורי בראון, הוצאת יסוד)

אחד הספרים הראשונים שקניתי בנושא רגשות, אם לא הראשון. כמה פעמים אנחנו אומרים לילדים שלנו ש"לא קרה כלום", על אוטומט, בלי לשים לב שאנחנו מבטלים רגש מכאיב שלהם?!

הספר מסופר מנקודת מבטו של ילד שהולך לים עם הוריו וחווה שלל חוויות: נפילה, גל בפרצוף, היתקלות באדם אחר. בכל פעם הוא מרגיש רגש אחר: כאב, בושה, אכזבה ועוד. בכל פעם המבוגרים סביבו אומרים שלא קרה כלום! לבסוף כשאבא שלו חוטף חול בפרצוף מכלב חולף, הילד מציע לו נשיקה ומחבק אותו- ומראה לנו כיצד היה רוצה שינהגו מולו.

אביגיל מאוד אוהבת את הספר הזה ואני מאוהבת בהבעות האמפתיות שלה כשהיא מביטה על הילד המבוהל בסיפור.

6. לפעמים: רגשות פשוטים מאיירים, בעיקר לקטנטנים (פאול קור, הוצאת דביר)

ספר מוכר ואהוב, ואני ממליצה עליו בחום ממש מגיל לידה. אפשר לתת לקטנטנים להביט על הפרצופים, אפשר להקריא את שמות הרגשות ולעשות יחד הבעות. וככל שגדלים, אפשר להרחיב את השיח: כעסת היום? על מה את שמחה היום? ועוד.

7. ספר הרגשות שלי (הוצאת מטר)

ספר שמלווה את סימון, ילדה בגיל גן, לאורך שבוע של רגשות. כל יום מתמקד ברגש אחר. בנוסף להתרחשויות בספר שמביאות לרגשות השונים, הספר מציג אסטרטגיות שונות להתמודדות עם רגשות, במילים פשוטות, ומזמין את הילדים להתנסות ולעזור לסימון. למשל, נשימות עמוקות כדי לגרש כעס, סיפור מצחיק לפני השינה כדי להתגבר על פחד ועוד. פה כמות המלל והרמה גבוהות יחסית, ולכן ממליצה לא לפני גיל שנתיים, ואפילו 2.5.

לא שכחתי מה שהבטחתי!

איך לקרוא ספרי רגשות עם ילדים? 5 טיפים ממני אליכם

1. קראו לאט. עצרו לכמה שניות בסוף כל פסקה או עמוד. התבוננו בילד ותנו לו הזדמנות לקלוט ולעבד מה ששמע וראה. תופתעו משיתופים ושאלות שיעלו כשתאפשרו לילדים להפנים את המילים והתמונות.

2. שתפו בעצמכם והזמינו לשתף, בהתאם לגיל הילד: עבר עליי יום ממש מרגש! כעסת היום על מישהו בגן? מה קרה שם? מה עזר לך?

3. חפשו יחד פתרונות: מה יכול לעזור לקווין? מה עוזר לך כשאתה מפחד? מה היית מציע לו לעשות?

4. הזכירו את הספר גם לא בזמן הקריאה: למשל, אם הילד מפחד- אתה זוכר שנבי פחד לצאת מהבית? מה עזר לו? תרצה שננסה לקחת איתנו כמה פריטים שאתה אוהב?

5. קראו סלקטיבית. כן כן, גם בספרי רגשות וגם בחלק מהספרים ברשימה, אני מחליפה חלק מהמילים לפי גיל הילד, השפה בה אנחנו משתמשים בבית ועוד. אני לא בעד שינוי הספר כולו, אך לגמרי תומכת בגישה שהספר עובד בשבילי ולא אני בשבילו- ואני רוצה להפיק ממנו ערך עבור הילדים שלי!

ספרו לי מטה- איזה ספר תכניסו לספריה שלכם?

ומה תעשו אחרת בפעם הבאה שתקראו סיפור עם הילדים?